המדרש פותח משל לאדם שעובר ממקום למקום, האדם במהותו מהלך עובר ממקום למקום, הן באופן פיזי, והן בעיסוקיו ובעולמו הרוחני כדברי רבותינו על דמותו של עובד ה' "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" האדם נקרא מהלך ומלאך עומד.
אברהם הולך בדרך ובאמצע הדרך רואה "בירה (ארמון) דולקת" מבאר השפת אמת "דולקת כמו דלקת אחרי שהראה שכל העולם נמשך אחר נקודה אחת". אברהם רואה שיש בעולם סדר ,מגמה, מטרה, וברגע ששם לב לגילוי זה הציץ עליו בעל הבירה ומאותו רגע לא רק שיש "בירה דולקת" באמצע הדרך, מתברר שלכל הדרך כולה יש מטרה ומגמה של גילוי שם ה' בעולם. מאותו רגע כל הדרך נהפכת ל"בירה דולקת", מסוגלת ובעלת ייעוד. לקח חינוכי נוסף ניתן ללמוד ממדרש זה שהתגלות ה' לאברהם וכן הגילוי של טהרת הנשמה לתודעה שלנו תוליים בשימת לב בחיפוש ובהקשבה פנימית. כאשר אברהם שם לב שיש בירה הציץ עליו בעליה, ברגע שמבקשים את ה' באמת זה עצמו מאפשר את הגילוי כדברי הפסוק "ישמח לב מבקשי ה' " כשיש בקשה אמיתי יש גילוי ושמחה, ובבקשה עצמה יש אור גדול"